בתם של עדנה דוויק וצבי שיאוביץ. עופרית (עופי) נולדה בישראל ביום ח' בחשוון תשכ"א (29.10.1960).

עופרית גדלה והתחנכה בתל אביב, בבית הוריה של אמה עדנה, באווירה תרבותית מוזיקלית, כשצלילי הפסנתר מנגינת הסבתא היו הצלילים שאליהם נחשפה לאורך ילדותה. עופרית עצמה פרטה על פסנתר וגיטרה ואף למדה ריקוד בלט ושרה במקהלה.

עופרית למדה בבית הספר היסודי "בלפור" ובתיכון חדש. בשנות לימודיה הייתה פעילה בתנועת הצופים ובתנועה ליהדות מתקדמת, היא יועדה להכשרה לקיבוץ יפעת אך פנתה לשירות רגיל.

בשנת 1998 התגייסה עופרית לצה"ל ושירתה בחיל האוויר כצלמת. יכולותיה בתחום נתגלו בנעוריה, כאשר עבודות שעשתה בבית ספר בלפור, בין היתר על מבנים ייחודיים ופסלי אריות בסמטאות פלונית ואלמונית בתל אביב עירה, העידו על עין חדה ורגישות לטבע ולתבנית נוף מולדתה.

עם שחרורה מצה"ל המשיכה בטיוליה בעולם, בהם החלה עוד בנעוריה. במסגרת טיול לספרד, בשנת 1981 הכירה את נחום בוקר. בשנת 1982 נישאה עופרית לנחום. בשנת 1984 נולד בנם אור וארבע שנים מאוחר יותר נולדה הבת ניצן. המשפחה עברה לגור בירושלים. לאור העיסוק הביטחוני של נחום.

בשנת 1984, עם סיום לימודיה האקדמיים בתחום הצילום והקולנוע, הצטרפה עופרית לשירות הביטחון הכללי. היא שירתה כדסקאית במרחב ירושלים, יהודה ושומרון. בהמשך שימשה ראש שלוחה נושאית במרחב, שלוחה שהיא עצמה יזמה ושקדה על הקמתה.

עופרית נפלה בעת שירותה ביום ט"ז בניסן תש"ס (21.4.2000), לאחר מחלה. בת שלושים ותשע בנופלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ עינת. הניחה בעל, בן, בת והורים.

על מצבתה של עופרית כתבו אוהביה: "מסירות אין קץ של בת, רעיה ואם. מופת לרעות ולמאבק לחיים".

עופרית מונצחת באתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין בגלילות.